אל תעצור, גבול לפניך!

31-05-2020

בואו נדבר על גבולות.

מרגע הלידה (ולמעשה עוד קודם) אנחנו נמצאים בתוך מסגרת, בתוך גבולות שסובבים אותנו.

לגבולות האלה יש תפקיד חשוב בהגנה עלינו, ובמידה רבה הם אלו שמגדירים אותנו.

הגבולות מגדירים אותנו בשני מובנים.

פעם אחת הם מגדירים (או יותר נכון מגדרים) מה או מי נמצא איתנו באותו תחום ומה מחוצה לו.

ופעם שניה הגבולות מגדירים אותנו דרך היחס שלנו אליהם.

יש, למשל, כאלה שגבולות מאיימים אליהם והם מעדיפים לשמור מהם מרחק,

לעומתם אחרים כל הזמן בוחנים את הגמישות של הגבולות ואת היכולת שלהם להרחיב אותם.

יש כאלה שזקוקים לגבולות ברורים ומוגדרים היטב ויש אחרים שאוהבים את הגבולות שלהם גמישים ומטושטשים.

אם תחשבו על זה, תפקיד הוא גם סוג של גבול.

יש את מה שהתפקיד מאפשר לנו לעשות ויש את מה שנמצא מחוץ לגבולותיו ולכן ליחס שלנו לגבולות תהיה השפעה על האופן שבו נתמקם בתפקיד.

העניין הוא שמעבר לגבולות התפקיד שלנו נמצאים בעלי תפקידים אחרים שלהם מערכת יחסים משלהם עם גבולות.

הגבולות מחזיקים בתוכם את הדינמיקה שקיימת בין בעלי תפקידים במערכת - הציפיות, החרדות, התחרות, השאיפות, הקנאות...

דינמיקה שבמציאות היום יומית מתורגמת לא פעם לקונפליקטים.

מכאן נובע הצורך הקלאסי בהגדרות תפקיד ותיאום ציפיות

{

בסוגריים נאמר שאני לא חסיד גדול של הגדרות תפקידים ותיאום ציפיות.

כפי שנכתב פה בעבר, הגדרות קשיחות לא מתאימות לארגונים מודרניים. הן מקטינות את דרגות החופש, כובלות את המערכת לנקודת שיווי המשקל שלה ומצמצות את האפשרויות של המערכת להתרגן מחדש.

סגור סוגריים.

}

אני מציע לחשוב על הסוגיה הזו מזוית אחרת – דרך השאלה: מה קורה בתוך הגבול עצמו.

דונלד ויניקוט, תאורטיקן ופסיכואנליטיקאי תבע את המושג מרחב פוטנציאלי (מרחב ביניים) - המרחב שסובב אותנו, בין האוביקטיבי לסוביקטיבי.

במרחב הפוטנציאלי יכולים לדור בכפיפה אחת סתירות ופרדוקסים.

ליכולת הזו לשאת סתירות ולהשהות את הצורך לפשר בינהן, הוא קרא משחק (PLAY).

המשחק מאפשר יצירתיות, מרחב תמרון, חופש, התנסות, דמיון.

מרחב הביניים הוא המקום שבו מתאפשרת הסתכלות והתארגנות חדשה של המציאות.

גבול הוא מרחב ביניים כזה.

גבול הוא לא קו דק בעובי אפסי, הוא מרחב בפני עצמו, מרחב שהוא לא בפנים ולא בחוץ, מרחב שאינו כפוף לכללים שחלים משני עבריו.

הגבול (אם תרצו – שטח הפקר) הוא המקום שבו הציפיות, התחרות, השאיפות והקנאה יכולות להתארגן בצורה חיובית שתוליד משהו חדש שלא היה יכול להיווצר ללא ההגנה שמרחב הגבול נותן.

 

ההמלצה שלי למנהלים היא אל תשמרו על גבולות ברורים - היפכו אותם למרחב ביניים.

TO BE CONTINUED.