מחאת ההייטק
05-02-2023
במסגרת המחאה הציבורית נגד הרפורמה המשפטית, החלו להתארגן קבוצות לחץ ממגזרים שונים.
הקבוצה המשמעותית שזוכה לכיסוי התקשורתי הרחב ביותר היא המחאה של מגזר ההייטק הידועה בשמה המקורי מחאת ההייטקיסטים.
{
בסוגרים נאמר שהמסר של מחאת ההייטק הוא הפגיעה הכלכלית בענף עצמו ובמדינה בכלל.
אינני כלכלן ואני לא יודע לשפוט את הטענה הזו.
אולי היא נכונה.
בכל מקרה, היא בעייתית.
בעיני, הדמוקרטיה לא חשובה רק כי היא משרתת את הכלכלה.
אם הרפורמה המוצעת היתה מקדמת את הכלכלה, אז היא היתה בסדר?
כאמור, בעייתי.
סגור סוגריים.
}
מבחוץ, להייטק יש אפיל מיוחד, זוהר כזה, עם 24 טעמי גלידה והרבה מאוד כח וכסף, ולכן כשהקבוצה הזו פועלת היא מושכת תשומת לב רבה.
גילוי נאות, הח"מ היה בשר מבשרה (תחליף בשר כמובן) של התעשייה הזו במשך 20 שנה.
אני רוצה לשתף בשתי מחשבות שמעסיקות אותי בימים האחרונים בעקבות מחאת ההייטק:
הנקודה הראשונה קשורה לנקיטת העמדה הברורה של חלק מהחברות.
עד כמה שזיכרוני אינו מטעה אותי, זו הפעם הראשונה שחברות הייטק נקטו עמדה פוליטית תחת הלוגו של הארגון.
אני לא זוכר מצב שחברות תלו שלטי חוצות עם השם והלוגו שלהם והביעו עמדה בויכוח פוליטי שחוצה את החברה בישראל.
וזה לא רק החברות שתלו שלטי רחוב גדולים, גם חברות שנתנו לעובדים ולעובדות לצאת להפגין על חשבון זמן העבודה הביעו אמירה פוליטית ברורה.
עכשיו, אני בטוח שמי שקיבלו את ההחלטות האלה, עשו את זה כי זה בנפשם.
ברור לי שהםן מבינים ומבינות היטב שמדובר בלחצות קו, וזה נעשה כי התחושה שלהםן היא שאין ברירה והמצב מצדיק את המעשה..
אני יודע (בחלק מהמקרים ממקור ראשון) שזו היתה החלטה לא פשוטה. מנהלי החברות האלו הםן גם אזרחים ואזרחיות במדינה הזו והעתיד שלה חשוב להםן, ולפעמים כשהמצב קיצוני צריך לעשות מעשים קיצוניים.
אני מבין את זה לגמרי.
ובכל זאת חשוב להתייחס למשמעות הארגונית של התופעה הזו.
השאלה היא מה קורה עכשיו ליחסים בין העובדות והעובדים לבין הארגון.
תראו, אנחנו לא נאיביים, לכולנו ברור מי היה ראש הממשלה היום אם הבחירות היו מתקיימות במתחמי ההייטק השונים.
אנחנו יודעים היטב שבעלי עמדות ימניות שמרניות הם במיעוט בתעשייה הזו.
אבל עד היום זו לא היתה בעיה.
כי כשחברה מגייסת עובד או עובדת, העמדות הפוליטיות והחברתיות נשארות מחוץ לתחום.
מותר להתווכח פה ושם בארוחת צהריים על פוליטיקה כמו בכל מערכת חברתית, אבל הארגון והמטרות שלו הם בדרך כלל מחוץ לסיפור הפוליטי.
יותר מזה, מקום העבודה היה תמיד הדוגמא לזה שא.נשים בעלי דעות שונות מסוגלים לעבוד יחד בלי קשר לפוזיציה החברתית שלהםן.
זה היה אפשרי דווקא כי מקום העבודה לא היה צבוע בגוונים פוליטיים.
השאלה היא האם המצב הזה יכול להימשך?
אני מנסה לחשוב איך מרגישים ומרגישות עובדים ועובדות שלא מסכימים עם הקו הפוליטי שמתנוסס על השלט שמופיע על בניין החברה.
האם מעכשיו ינתן אישור לכל מי שירצה או תרצה לצאת ולהפגין על חשבון העבודה? על כל נושא ובעד כל עמדה?
האם תהיה משרה חדשה בחברה Cheid Opinon Officer, שתהיה אחראית להחליט על מה מותר להפגין בשעות העבודה ועל מה לא?
יש הבדל בין זה שלמנכל או למנכלית יש עמדה פוליטית ידועה לבין זה שהיא באה לידי ביטוי בהחלטות הניהוליות של החברה.
כאמור, אני לא מנסה לבקר ובטח לא לשפוט.
זו תופעה שקורית למול עיננו ומה שחשוב הוא להסתכל עליה ולא להתעלם מההשלכות שלה.
זה אומר שלמשוואת היחסים בין הארגון ובין עובדיו נכנס עכשיו עוד משתנה וצריך להתייחס אליו.
צריך לדבר עליו.
הנקודה השניה שאני רוצה להתייחס אליה היא קצת יותר... נגיד... פילוסופית.
במאה השנים האחרונות יש הגירה של כח והשפעה על חיי הפרט מהמדינה למגזר העיסקי.
(בעניין הזה ממליץ לצפות ביוטיוב בסדרה the century of the self של Adam Kurtis)
תחשבו על זה.
מי משפיע יותר על החיים שלנו? חברות כמו גוגל ומטא או המדינה בה אנחנו חיים?
לא משנה מה התשובה שלכםן, תסכימו איתי שהמגמה הברורה.
ההשפעה של המגזר העיסקי על החיים של כל אחד ואחד מאיתנו הולכת וגוברת.
דוגמא:
יונה סאלק שפיתח את החיסון לפוליו העניק אותו בחינם למדינה כדי שהיא תחליט איך לנצל אותו בצורה הכי טובה לטובת האזרחים
כמה עשרות שנים מאוחר יותר, פייזר פיתחה חיסון לקורונה.
הנהלת התאגיד, ולא שום ממשלה, היא זו שהחליטה אילו מדינות תקבלנה את החיסון ובאיזה מחיר.
אם תרצו, פייזר החליטה מי יחיה ומי ימות וגם כמה זה יעלה לו.
מחאת ההייטק היא ביטוי נוסף לתופעה הזו.
תעשיית ההייטק, שמובילה את המגזר העיסקי בישראל, משתמשת בכח שלה (= המון המון כסף) כדי להשפיע על מה שקורה פה.
זה לא שהקשר הון שלטון הוא דבר חדש.
אבל בעבר המגזר העיסקי נאבק בממשלה בעיקר בגלל שהיא (בהיותה הרגולטור) הפריעה לו להרוויח יותר.
זה לא המצב עכשיו.
עכשיו, לראשנה כמדומני, המגזר העיסקי לוקח צד בדיון הפוליטי והוא משתמש בכח העצום שיש לו ביד.
רוצים עוד דוגמא מהאחות הגדולה?
טוויטר ופייסבוק סגרו את החשבון של דונאלד טראמפ תוך כדי אירועי הקפיטול ב 6.1.21 כי זו היתה דרכם להגן על מה שנראה להם כניסיון להתנגד לתוצאות הבחירות.
כך שבתוך מאבק האיתנים בין הרשות השופטת לרשות המבצעת, מתפתחת לה רשות חדשה שמקור הכח שלה הוא לא בקלפי אלא בבנק.
כפי שאמרתי קודם, אין לי עניין לבקר אלא לתת מקום לעוד פרספקטיבות.
מקווה שהצלחתי.
