חוק שימור האנרגיה
17-04-2023
ג'יימס ג'אול נפטר באוקטובר 1889. בראש המצבה שלו מופיע המספר הסתמי 772.55.
סתמי לכאורה.
מסתבר ש 772.55 מייצג את כמות האנרגיה הדרושה לחימום של פאונד מים במעלה אחת.
זהו אחד הגילויים הראשונים והחשובים של ג'אול, שלא זכה ללימודים מסודרים והיה בכלל מיועד להחליף את אביו בניהול מבשלת הבירה המשפחתית.
כדי שיכיר את התחום, שלח אותו אביו ללמוד כימיה – הוא נדבק בחיידק המדעי והקים בבית מעבדת מחקר.
בתחילת דרכו זכה ג'אול לכתף קרה מהממסד המדעי, שלא התרשם מהמדען חסר ההשכלה וסירב לפרסם את גילוייו.
חוק שימור האנרגיה וכן שורה של גילויים נוספים כבר זיכו אותו בהכרת הממסד שקרא על שמו ליחידת האנרגיה הבסיסית בפיסיקה – ג'אול.
חוק שימור האנרגיה של ג'אול קובע שבמערכת סגורה, אנרגיה לא יכולה להעלם - היא יכולה רק להחליף צורה.
ומה עם אנרגיות במערכות אנושיות?
היה לי פעם מנהל שאמר לנו שהעולם מתחלק לשנים: ל Energy givers ו Energy takers.
התפקיד שלנו, כך הוא נהג לומר, הוא להיות energy givers ולהתרחק מ energy takers.
תסכימו איתי שיש רגעים בחיים שממש אפשר להרגיש את האבחנה הזו.
יש כאלו שבמחיצתםן אפשר לחוש כיצד האנרגיות שלנו נוזלות החוצה ואנחנו מתרוקנים בקצב של סוללות אצבע של מותג הבית שמכרו לנו בקופה.
זה נכון שהחלוקה הדיכוטומית הזו היא קצת שיטחית ואנשים מסויימים יכולים להיות givers במצבים מסוימים ו takers במצבים אחרים.
אבל היא בכל זאת נוחה ומארגנת.
ומה איתכםן?
אתםן Givers או takers?
חכו רגע עם השאלה הזו – אל תענו עליה עדיין.
לאחד המנכ"לים שהשתתפו בתכנית ה CEOs שלנו, היתה תאוריה מעניינת על תפקיד המנכ"ל.ית כמי שאחראי.ת על ניהול האנרגיה בארגון.
הוא אמר ש CEO זה בעצם Chief Energy Officer.
זו נקודה שראוי להתמקד בה.
היא רלוונטית לא רק למנכ"לים ומנכ"ליות אלא לכל מי שנושא או נושאת תפקיד בכיר בארגון.
אני מציע את התרגיל המחשבתי הבא:
נסו לדמיין איך יתפקד הארגון שלכםן אם כל העובדות והעובדים יבואו לעבודה עם מקסימום אנרגיה.
אותם עובדים ועובדות עם אותם כשרונות, אותן יכולות ועם אותו ניסיון מקצועי רק עם שינוי אחד – רמה גבוהה של אנרגיה.
בשוליים בטח יהיו כאלה שיאמרו שלא יהיה הבדל משמעותי (או כי אצלםן בארגון יש גם ככה אנרגיה גבוהה או כי הבעיה היא לא האנרגיה אלא כל השאר).
אבל זה לדעתי יהיה המיעוט שבמיעוט.
לדעתי, רובכםן תאמרו שהארגון יתפקד ברמה הרבה יותר גבוהה.
{
בסוגריים נשאל – מה כוונת המשורר כשהוא מדבר על אנרגיה.
האמת שאני לא בטוח שחייבים לענות על השאלה הזו.
נדמה לי שלא אטעה אם אומר שלכל אחד ואחת מכםן יש בראש תמונה די ברורה של ארגון שלעובדים ולעובדות שלו יש אנרגיה.
אם בכל זאת אני צריך לחשוב על דבר אחד שמתאר ארגון כזה, הייתי אומר שבארגון עם אנרגיות גבוהות, המנהלים והמנהלות ברמה הבכירה ירגישו פחות בדידות.
הםן לא יחושו שרק להםן חשוב לשנות את המציאות.
הםן יראו בעובדים ובעובדות שותפים אמיתיים לניהול והובלת הארגון.
סגור סוגריים.
}
זהו חוק שימור האנרגיה במתכונת האנושית שלו.
כשיש אנרגיה גבוהה במערכת היא לא נעלמת, היא נשמרת והופכת לפעולות שונות שמשפיעות על המציאות במערכת.
אני מכיר הרבה מאוד מנהלים ומנהלות ש המחשבה על ארגון אנרגטי כזה היא החלום שכבר הרבה זמן הםן לא מצליחים או מצליחות להגשים.
למה זה כל כך קשה?
זה הזמן לחזור לשאלה ששאלנו קודם – אבל עם טוויסט קטן.
תשאלו את עצמכםן, עד כמה אתםן energy givers לארגון שלכםן?
לא האם אתםן כאלה, אלא עד כמה.
אחרי שתענו על השאלה הזו, תשאלו את עצמכםן – האם יש משהו יותר חשוב שמנהלים ומנהלות יכולים ויכולות לעשות לטובת הארגון שלהםן מאשר להזריק לתוכו אנרגיה?
האם יכול להיות שאם תקטינו למינימום את החלק הביצועי/ האופרטיבי/ בירוקרטי של הניהול שלכםן ובמקומו תשקיעו בהכנסת אנרגיה למערכת, תתרמו הרבה יותר לארגון?
נחזור לעוד רגע קצר למחוזות הפיסיקליים של חוק שימור האנרגיה.
במשך הרבה מאוד שנים ניסו מדענים לבנות מכונה שתוכל לייצר יותר אנרגיה מאשר היא צורכת (הכינוי הלטיני של מכונה כזו הוא Perpetuum Mobileאו בעיברית תנועה נצחית).
בשלב מסוים המדע הוכיח שמכונה כזו אינה אפשרית פיסיקלית (מה שכמובן לא מנע מרבים להמשיך לנסות – עד ימינו).
אלא שכשמדובר בבני אדם המצב שונה.
אנרגיה היא לא רק מדבקת אלא שהיא אינסופית.
האנרגיה שתעניקו לעובדים ולעובדות שלכםן תהפוך לפעולות ויוזמות שהםן יבצעו, מה שיהפוך לאנרגיה שתעבור בחזרה אליכםן כדי שתוכלו להמשיך ולהזריק עוד אנרגיה לארגון וחוזר חלילה.
לסיום, הנה שאלה מצויינת לענות בה את ראשכםן בדרך הביתה בסיום יום עבודה:
האם במשך היום הייתי עסוק יותר בלפתור בעיות של א.נשים חסרי אנרגיה או בלתת אנרגיה לא.נשים כדי שיפתרו את הבעיות שלהם בעצמם?