ביו-מימטיקה, על ארגונים ונמלים

30-08-2020

©️ התמונה - איקרוס של Egisto Sani

המיתולוגיה היוונית מספרת על איקרוס, שכדי להימלט מהשבי אצל מינוס מלך כרתים, בנה לעצמו כנפיים מנוצות, באמצעותם הוא המריא ופרח מהשבי. אולם בגלל אופיו ההרפתקני עף קרוב מדי אל השמש, שהמיסה את הדונג ששימש להדבקת הנוצות וכך איבד את כנפיו וצנח אל מותו.

הסיפור של איקרוס הוא דוגמא קלסית להשראה שקיבלו בני האדם מהטבע ומהאופן שבו מינים שונים של בעלי חיים וצמחים התאימו את עצמם לסביבתם.

במהלך המחצית השניה של ה 20 התופעה הזו הפכה לענף מדעי שנקרא ביו-מימטקה (חיקוי של תופעות ביולוגיות).

בסופו של דבר אנחנו חלק מהטבע, והחוקים שחלים עליו חלים גם עלינו.

בשנים האחרונות הביו-מימטיקה יוצאת מתחומי ההנדסה ומתחילה לשמש השראה לרעיונות גם בתחומי ההתנהגת של מערכות אנושיות.

אחד מהם הוא מודל קן הנמלה של פרופ' איתמר רוגובסקי (שיש לי הזכות ללמוד ממנו בשנים האחרונות).

קן הנמלה הוא תופעה מרתקת של התארגנות ללא ניהול.

  • הקן הוא מערכת מורכבת שמתנהלת ללא גוף מנהל - אף אחד לא נותן הוראות.
  • יש בקן מלכה אבל השם שלה מטעה – תפקידה הוא לא למלוך אלא להטיל ביצים.
  • כשהיא מתה, אחת הנמלים תעבור שינוי ביולוגי ומנמלה עקרה היא תהפוך למלכה שמטילה ביצים.
  • גודל הקן הוא אופטימלי - אם הקן נהרס, הנמלים יבנו אותו מחדש עד לגודלו הקודם. לנמלים אין שאיפה להגדיל את הקן.
  • התנאים בסביבה משפיעים על מבנה וגודל הקן (למשל, במקרים שהאדמה לא מתאימה, הקן יבנה על עץ)
  • אין שני קינים זהים.

איך זה קורה? איך הנמלים יודעות לתקשר בינהן כדי ליצור יחד מערכת מורכבת שמתפקת ביעילות כל כך גבוהה?

את התשובה (או לפחות את חלקה) אפשר למצוא דווקא אצלנו, בני האדם.

תחשבו על מערכות אנושיות גדולות כמו למשל הכלכלה העולמית.

יש הרבה גופים כלכליים שמנסים להשפיע על הכלכלה אבל בסופו של דבר הכלכלה העולמית מבוססת על מיליארדי החלטות קטנות שכל אחד ואחת מאיתנו עושים ביום יום.

מתישהוא בתחילת מרץ, מישהו החליט שבמהלך הסגר יהיה מחסור בביצים ומשום מה (בלי שנבין למה) דווקא התופעה הזו הידהדה את עצמה עד שנוצרה התנפלות על ביצים שגרמה למחסור על המדפים.

בשלב מסוים התופעה נעלמה כמו שהגיעה.

נחזור לנמלים.

כשנמלה מוצאת מאגר מזון, היא מפרישה פרומונים בדרכה אל הקן עם המזון.

נמלים נוספות שמריחות את הפרומונים, מפרישות גם הן פרומונים.

ככל שיותר נמלים יפרישו פרומונים בדרך למאגר המזון הזה כך יגדל מספר הנמלים שיגיעו אליו.

עד שהוא יקטן ויחד איתו גם כמות הפרומונים וכמות הנמלים.

הנמלה הבודדת לא עושה חישובים מורכבים. היא יודעת איפה יש יותר פרומונים ולשם היא הולכת ומפרישה פרומונים בעצמה.

במובן מסוים, זה לא שונה מההתנהגות שלנו בכניסה לסופר (או בכל החלטה כלכלית שאנחנו עושים).

לתופעה הזו קוראים self-organization.

Self-organization הוא תופעה שבה בהנתן תנאים מסוימים התנהגות ספונטנית של בודדים ברמת המיקרו יכולה לגרום לתופעות ברמת המקרו.

{

בסוגריים נאמר שמהפכות חברתיות מוכרות מהשנים האחרונות כמו metoo והאביב הערבי הם התארגנות מחדש, שיצרה סדר חדש ביחסים שבין גברים לנשים וסדר חדש בין אזרחי העולם הערבי לשליטים שלהם.

בשני המקרים מדובר בבודדים שהקריאה שלהם הודהדה על ידי אחרים שיצרו בשלב מסוים מסה קריטית.

למה דווקא הם הצליחו ובהרבה מקרים אחרים המהפכות האלו נכשלו?

התשובה קשורה כנראה לתנאים הסביבתיים שבהם התרחש תהליך ההידהוד.

סגור סוגריים.

}

עכשיו, אחרי שחיברנו בין המזערי של הנמלה ותופעות מקרו כלכליות חברתיות, בואו נדבר על ארגונים.

יותר ויותר ארגונים מבינים שכדי לשגשג במציאות הנוכחית יש לפתח מודלים ארגוניים שמבוססים על עקרונות של קן הנמלים.

ארגונים שיש בהם:

  • תנאים שמעודדים self-organization
  • רשת של קשרים שיוצרת חכמת המונים שמניעה את הארגון
  • מכוונות לגודל אופטימלי ולא מקסימלי

רוצה להתאים את הארגון שלך למציאות סביבכם – לך אל הנמלה, ראה דרכיה וחכם...

שבוע טוב,

אופיר

נ.ב. 1: תרגישו חופשי להעביר לאחרים שעשויים להתעניין בסוגיה הזו.

נ.ב. 2: הבלוג המלא שלי נמצא כאן