"הגדרת התפקיד: Follower" – על מנהיגות בארגונים רשתיים

13-09-2020

נפתח בשאלה:  

איך קוראים לדבר הזה שהוא ההיפך ממנהיגות? 

אני לא יודע איך זה נקרא בעיברית, באנגלית זה יותר קל. יש leader ויש follower. 

משום מה leadership הוא נושא מדובר לעייפה (חשוב – אבל שחוק), לעומתו followership הוא נושא שנחקר מעט מאוד.

מגן הילדים (שם מגדלים את המנהיגים של דור העתיד) ועד לתכניות MBA שמיועדות למי שרואים את עצמם מנהיגים.

אומרים לנו שהביצועים של הארגון תלויים באיכויות המנהיגות שלו, נכון?

ולכן ארגונים משקיעים כמות עצומה של משאבים בפיתוח המנהיגות שלהם.

לא שמעתי על סדנת followership.

נדמה לי שהסיבה די ברורה.

למנהיגים יש שם ופנים והם מזוהים עם הדבר שאותו הם מובילים.

אלו שהולכים אחריהם, נשארים חסרי זהות (מי זוכר את הסגן של בר כוכבא נכון?), למרות שהם אלו שהפכו את המנהיגים למה שהם.

ללא ה followers לא היו leaders.

כל הרעיון של מנהיגות הוא היכולת ליצור השפעה על ה followers כדי שאלו לא רק יאמינו/יקבלו את הרעיונות של המנהיג, אלא גם יפעלו בצורה מיטבית לקידום הרעיונות האלו.

למעשה, איכות ה leadership היא פונקציה ישרה של איכות ה followership.

ולמרות זאת, המנהגים זוכים בכל התהילה ואילו ה followers נשארים אלמונים.

יותר מזה, ראיתי המון קורות חיים, בהרבה מהם יש אזכור ליכולות המנהיגות של הכותב – לא ראיתי אחד שכתב שהוא good follower.

Followership נחשבת תכונה אפורה, של אנשים חסרי עמוד שדרה שלא מסוגלים ליזום ולהוביל ולכן הם נגררים אחרי אחרים.

האמנם?

לדעתי ה follower האידיאלי הוא בעצמו... leader

ולהיפך.

מבולבלים?

אני אנסה להסביר.

{

בסוגריים נאמר שכמו שנכתב כאן לא מעט, העולם הארגוני נמצא בתהליך שינוי דרמתי שבמרכזו המעבר ממודל הפירמידה למודל הרשת.

לשינוי הזה השלכות רבות על כמעט כל אספקט בחיי הארגון.

אחת מההשלכות קשורה למיקומו ותפקידו של המנהיג.

בארגון שמבוסס על מודל הפירמידה, המנהיגות נמצאת בחלק העליון של היררכיה הארגונית.

בארגונים כאלה יש רמה גבוהה של קשר בין ניהול ומנהיגות וממילא בין מנהיגות לסמכות.

בארגונים רשתיים, נדרש מכלל העובדים, ללא קשר לתפקידם הרשמי, להיות גם leaders וגם followers.

ארגונים כאלה מעניקים לעובדים שלהם רמה גבוהה של עצמאות ואטונומיה כדי שיובילו בעצמם את הארגון.

סגור סוגריים.

}

אוקי.

נחזור להסבר על כך שה follower האידיאלי הוא בעצמו leader.

בואו ננתח מהן התכונות הנדרשות מ follower אפקטיבי:

  • היכולת לנהל את האגו
  • followers מקדמים ופועלים למען מטרה/חזון/ערך שמוביל המנהיג.
  • הם לא יוכלו לעשות עבודה טובה עם האגו שלהם יהיה עסוק כל הזמן במאבקי קרדיט.
  • הם מבינים שבתור לקרדיט יש מקום לכולם והם לא חייבים להיות בראשו.
  •  
  • אומץ ויושרה
  • ללא האומץ והיושרה המקצועית להביע את דעתם ולחלוק על המנהיג, ה follower הוא רק יס מן.
  • Follower אפקטיבי מסוגל לשקף למנהיג את הזוית שלו למציאות למרות שהוא יודע שדעתו עשויה שלא להתקבל.
  • יוזמה והתלהבות
  • follower אפקטיבי לא ממלא הוראות. הוא לא מחכה שיגידו לו מה לעשות בכל רגע.
  • הוא מבין את החזון של המנהיג, הוא מחובר לערכים ולמטרות שלו והוא עצמאי כדי לדעת מה לעשות בהקשר לזה.

יש עוד... אבל נעצור כאן.

מעבר לעובדה הברורה שהתכונות הנדרשות מ follower אפקטיבי מתאימות בדיוק גם ל leader אפקטיבי, יש כאן עוד נקודה שכדאי לשים לב אליה:

יש קשר בין איכות ה leadership לאיכות ה followership אבל הוא לא סימטרי.

מנהיגים שיהיו עסוקים במאבקי קרדיט, שיחפשו אנשים שיגידו אמן לכל דבר, שינסו לשלוט ולקבוע בעצמם בכל פרט, ימצאו את עצמם מוקפים ב followers שיעשו בדיוק את מה שאומרים להם לעשות (לא יותר ולא פחות).

העניין הוא שבכיוון ההפוך זה לא תמיד עובד.

ארגונים שרוצים followers אפקטיביים צריכים ללמד אותם להיות כאלה.

כדי לשגשג בעולם החדש, ארגונים צריכים להניח שבכל רגע נתון לכל עובד בארגון יש גם תפקיד של leader וגם תפקיד של follower.

וכולם, ללא יוצא מן הכלל, נדרשים להכיר את "הגדרת" התפקיד.