בין חרות לסדר
24-04-2022
איך היה בליל הסדר?
חשבתם פעם למה השם – ליל הסדר? כי לפעמים זה חתיכת בלגן מה שהולך שם.
לא בדקתי את זה אבל אני מאמין שזה קשור לזה שמישהו סידר עבורנו את סיפור יציאת מצריים שעלינו לספר בלילה הזה.
כנראה שזה גם ההיגיון מאחורי השם סידור שניתן לספר שבו מסודרות התפילות שתיקנו חז"ל.
אני מתעכב על משמעות השם: ליל הסדר כי לדעתי זה מעניין שאירוע הפתיחה החגיגי של חג שבו חוגגים חירות נקרא... סדר.
מה שמעלה את השאלה על הקשר בין שני המושגים האלה: חירות וסדר?
נתחיל עם המושג סדר.
כנראה שברמה כזו או אחרת כולנו זקוקים למידה כלשהי של תחושת סדר בחיים.
מהו הסדר הזה?
אפשר לחשוב על הרבה הסברים, אני אוהב לחשוב על סדר כעל החלוקה של המציאות לקטגוריות שונות ועל ההבנה של היחסים בינהם.
מציאות מסודרת היא כזו שכל דבר בה מקוטלג תחת כותרת ברורה ויש לו תפקיד ברור במסגרת הכוללת של המציאות.
נשמע מסובך?
לא כל כך.
העניין הוא שלכל אחת ואחד מאיתנו יש דרך שונה לחלק את המציאות לקטגוריות.
יש מי שנוטה לחלוקה גסה שיש בה מעט קטגוריות ומקום להרבה שונות בתוך כל קטגוריה.
לעומת זאת, יש כאלו שזקוקים להרבה קטגוריות מאוד מובחנות וברורות.
באנלוגיה, תחשבו שאם טיפוסים מהסוג הראשון יכנסו לחדר עמוס בחפצים, הם יסדרו את תכולתו בתוך ארון עם 2-3 מגירות בסך הכל כשבכל מגירה חפצים מסוגים שונים.
ואילו טיפוסים מהסוג השני יידרשו לארון עם הרבה מאוד מגירות ומדפים שבכל אחת מהם פריטים דומים מאוד אחד לשני.
על הסוג הראשון נהוג לומר שהםן מסוגלים.ות לחיות בשלום עם אי סדר.
זו טעות כמובן.
בתפיסה שלהםן לא מדובר על אי סדר. אלא על סדר.
עבורםן הארון מסודר.
{
בסוגרים נאמר שהנקודה האחרונה, שנראית לכאורה טריוויאלית, היא מקור להרבה קונפליקטים ארגוניים.
ארגון, כפי שניתן ללמוד משמו, הוא מערכת שיש בה סדר.
אלא כשמכניסים לאותם מערכת א.נשים עם תפיסה שונה לגבי מהו סדר, או (אם נשתמש באנלוגיה של החדר והארון) א.נשים עם דרך שונה לארגן בתוך הארון את החפצים שמפוזרים בחדר, אנחנו עשויים לגלות שאת אותה מציאות ארגונית ,חלק יתפסו כמאוד מסודרת ועבור חלק זה יהיה בלגן אחד גדול.
מה שקורה לא פעם המצבים כאלו זה שהטיפוסים מהסוג השני ("המסודרים") מנסים לשנות את הארגון כדי שיהיה יותר מסודר, הם ינסו לאכוף יותר כללים, תהליכים ומשמעת בעוד שהטיפוסים מהסוג הראשון יתקשו לשתף עם זה פעולה כי הם לא יבינו מה בכלל הבעיה.
סגור סוגריים.
{
עכשיו, פה רק מתחילה המורכבות.
התחלתי את דברי בהנחה שכולנו זקוקים למידה מסויימת של סדר בחיים.
השאלה היא למה.
למה אנחנו זקוקים לסדר.
יש פה שלל תשובות אפשריות.
את רובן אפשר לחלק לשתי קטגוריות (הנה גם אנחנו עושים סדר):
קטגוריה ראשונה היא הסבר – אנחנו מנסים להבין את מה שכבר קרה, את מה שחווינו במציאות – לתת בו סימנים, לטעת בו היגיון.
למה?
כנראה שיש לנו צורך פסיכולוגי להרגיש שאנחנו חיים בסביבה שהיא לא לגמרי שרירותית.
כמו כן, סידור של המציאות מקל עלינו לקלוט אותה ולהתמצא בתוכה.
קטגוריה שנייה היא חיזוי – אנחנו מניחים שאם יש במציאות סדר ואם נפענח אות אותו סדר אז נוכל לחזות את העתיד.
למה שנרצה לחזות את העתיד?
לכאורה התשובה ברורה.
כדי שנוכל לתכנן מראש את צעדנו ולהימנע מטעויות שיעלו לנו במחיר רב.
עד כאן – טוב ויפה ואפילו הגיוני.
אלא שזו רק חלק מהתשובה.
החלק השני של התשובה קשור למושג שליטה.
יש הבדל בין ניסיון לחזות את העתיד לבין הניסיון לשלוט בו.
ההבדל הוא דק ולא תמיד ברור אבל הוא מאוד משמעותי.
כשאנחנו מנסים לשלוט במציאות כדי שתהיה בדיוק כמו שתכננו אותה, אנחנו עלולים לשלם מחיר כפול.
פעם אחת כשנשקיע אנרגיה בלנסות לכפות על המציאות את התכניות שלנו רק כדי לגלות שהמציאות חזקה מכל תכנית
ופעם שניה נשלם מחיר בזה שבמהלך הניסיון לכפות מציאות ספציפית נסגור את האפשרות לכל מיני מציאויות אלטרנטיביות שהיו יכולות להתפתח לולא היינו עסוקים בניסיון לכפות את המציאות שלנו.
מה שאני מנסה לומר, זה שאנחנו מבלבלים בין סדר ובין שליטה.
אנחנו מניחים שהרצון לייצר סדר כרוך באופן אוטומטי בשליטה מקסימלית על המציאות.
זו אולי הנחה אינטואטיבית אבל היא לא בהכרח נכונה.
ופה אולי המקום לסגור את המעגל עם המושג השני שמתקשר לליל הסדר ולפסח באופן כללי והוא המושג חירות.
כיצד מתיישבת החירות עם סדר.
גם למושג חירות הסברים ופרשנויות רבות.
בקונטקסט שלנו, אני אבחר בהסבר שאומר שחירות היא היכולת לנוע בין הגדרות – החופש לצאת מתוך קטגוריות שאנחנו או הסביבה שלנו תוקעים אותנו בתוכן.
חירות היא היכולת לראות באותה מציאות עוד צורות של סדר ולתת להן מקום לדור בצד הסדר שלנו.
זו האפשרות לסדר את המציאות אבל להיות מסוגלים ומסוגלות לשנות את התפיסות שלנו על הסדר הזה.
חירות היא היכולת לשחרר את הניסיון שלנו לשלוט במציאות ובסדר שאנחנו מנסים לכפות עליה.
