הנהלה מדברת על עצמה

14-07-2019

בשבוע שעבר הבטחתי שנדבר היום על לנהל את הדינמיקה הפנימית בהנהלה.

תקציר הפרקים הקודמים:

אמרנו שלנהל את הדינמיקה בצוות ההנהלה זה לא שם נרדף לאווירה חיובית בישיבות.

לפעמים זה אפילו ההיפך (כן, כן).

וודאי הופתעתם לקרוא בפוסט הקודם שלאנשים שמאיישים את הנהלת הארגון יש אגו, רצונות, אינטרסים ושאיפות משל עצמם והם לא בהכרח פועלים אך ורק מתוך האינטרס הטהור של האירגון (מה זה בכלל?)

ואם זה לא הפתיע אתכם, קבלו את זה!

בחדר ההנהלה קיימת תחרות סמויה ו/או גלויה על משאבים ארגוניים (איזה משאבים? You name it. אפשרויות קידום, השפעה, תשומת הלב של המנהל, הפופולריות בקרב העובדים)

הדינמיקה הזו קיימת תמיד. טוב, כמעט תמיד.

מה שחשוב זה לא להיבהל ממנה ולא לנסות להסתיר אותה.

(ראיתי לא מעט מקרים שבהם מנהלים ניסו לא להתמודד עם קונפליקט בצוות שלהם באמצעות חתירה לקונצנזוס בכל מחיר. 

היזהרו מהקונצנזוס - הוא מפתה אבל עלול להתברר שהוא מייצר שקט תעשייתי בטווח הקצר אך משמר את הקונפליקט בטווח הארוך)

אז מה עושים, אתם שואלים?

שמח ששאלתם.

ההמלצה העיקרית שלי היא שתקדישו זמן קבוע להנהלה מדברת על עצמה.

בדיוק כך. 

דברו על המשמעויות שקשורות לעובדה שאתה צוות הנהלה.

רוצים דוגמא? קיבלתם:

תחשבו על סבב פגישות שבהן חברי ההנהלה מציגים בתורם את תחום האחריות שלהם בארגון 

(שימו לב! הדיון הוא לא על המשימות/ פעולות של חברי ההנהלה השונים – הדיון הוא על התוצאות שהם נמדדים עליהן).

מניסיוני – הדיונים האלה מעלים לפני השטח קונפליקטים שקשורים לגבולות ותחומי אחריות.

קיומו של שיח מכבד ובטוח שבו אפשר לדבר על הקונפליקטים האלה (גם אם בסוף לא כולם מרוצים מתוצאות הדיון) הוא דוגמא מצויינת לניהול של הדינמיקה הפנימית של צוות ההנהלה.

איך מייצרים שיח מכבד ובטוח? בפוסט הבא...